פסק-דין בתיק עפ"ג 19741-11-11

המערער הורשע עפ"י הודאתו בתיק פלילי 5377-12-10 (בית משפט השלום בראשל"צ), בשתי עבירות של סחר בסמים נושא התיק הנ"ל, בשלוש עבירות של סחר בסמים נושא תיק פלילי 17849-08-10 (בית משפט השלום בראשל"צ) ובחזקת 95.87 ו- 1.33 גרם חשיש שלא לשימוש עצמי והפרעה לשוטר בכך שהשליך חבילת סם נושא תיק פ"א 4160/10 (תחנת נתניה).

המערער נידון ל- 40 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, ל- 12 חודשי מאסר על תנאי, תשעה חודשי מאסר על תנאי וחמישה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לחתימה על התחייבות בסך 5,000 ש"ח וכן חולט סכום של 2,900 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וכלפי חילוט הסכום של 1,400 ש"ח מתוך הסכום הנ"ל, שכן הייתה הסכמה בין הצדדים שיחולט סכום של 1,500 ש"ח בלבד.

הטענה העיקרית שמעלה ב"כ המערער בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו, כי בית משפט קמא שגה בכך שזקף לחובתו של המערער וראה נימוק לקולת העונש בכך שהמערער "העביר את התיק" מבית משפט השלום בכפ"ס לדיון בפניו, פעולה שאותה הגדיר בית משפט קמא כ"מניפולציה" אשר משמשת משקל נגד להודאתו של המערער.

ב"כ המערער מבקש להשוות את עונשו של המערער לעונש של שנתיים מאסר שגזר בית משפט קמא, באותו מותב, על אחיו של המערער שעבר את אותן עבירות ואף ביצע אותן כאשר היה נתון במעצר בית, כאשר שני הסוכנים המשטרתיים להם נמכרו הסמים על ידו וע"י המערער הגיעו לשם.

ב"כ המשיבה מתנגד להקלה בעונשו של המערער וטוען כי אין מקום להשוות את עונשו של המערער לעונש שנגזר על אחיו דווקא, אלא יש להשוות את עונשו לעונשים שהוטלו על נאשמים אחרים אשר מכרו סמים לאותם סוכנים עפ"י רשימה שהוצגה בפניו.

ב"כ המערער  טוען כי אין מקום להשוואה, שכן למרבית אותם נאשמים היו הרשעות קודמות, בעוד שלמערער שבפנינו אין הרשעות קודמות, למעט הרשעה ישנה בעבירה של החזקת סם לשימוש עצמי.

אף אנו, כמו בית משפט קמא, סבורים כי אין מקום לערוך השוואה ולגזור גזירה שווה בין המערער לבין אחיו, ובין המערער לבין נאשמים אחרים שהורשעו במכירת סמים לשני הסוכנים, אלא יש לגזור את עונשו של כל אחד עפ"י מדיניות הענישה ועפ"י נתוניו האישיים, ככל שמתייחסים לנסיבות ביצוע המעשים ולנסיבות אישיות, במידה הראויה של התחשבות בהן.

אנו רואים עין בעין עם בית משפט קמא את חומרת התנהגותו של המערער כפי שבאה לידי ביטוי בעמ' 16 לגזר הדין שבו אמר בית משפט קמא כי המערער עסוק היה כל כולו בתחום הסמים ובתחום הסחר בסמים ומצא לו דרך חיים לעיסוק והפקת רווחים ממסחר בסמים, דהיינו בהרעלת הזולת. אף אנו סבורים כי אין בעובדה שהמערער מכר חשיש לסוכנים הסמויים כדי להקל עמו, שכן לא מדובר ב"סם קל" בכל הקשור להתמכרות לסמים אחרים בעקבות השימוש בחשיש, כך גם איננו מייחסים נימוק לקולא לעובדה שהמערער מכר את הסמים למי שהתחזו כחברים שלו.

חרף האמור לעיל, מצאנו לנכון להקל בעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, רק משום העובדה שבית משפט קמא זקף לחובתו את העובדה שבא-כוחו "העביר" את התיק נושא הערעור מבית משפט השלום בכפ"ס לבית משפט השלום בראשל"צ וצירף אותו לתיק שהיה תלוי ועומד בפני בית המשפט השלום בראשל"צ.  אין לזקוף העברה זו, גם אם נעשתה מנימוקים לא ענייניים לדעתו של בית משפט קמא, לחובתו של המערער, שכן הוא פעל בעניין זה, כמו גם בעניין החלטתו להודות בביצוע העבירות ולחסוך מזמנו של בית המשפט, בעצת בא-כוחו.

רק משום הנימוק הנ"ל ובשל מצבו הרפואי של המערער בעקבות אירוע שקרה במהלך מאסרו, אנו מחליטים להקל בעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער, אך לא כדי השוואתו לעונש המאסר שהוטל על אחיו של המערער.

אנו קובעים כי המערער ירצה 30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, וזאת חלף עונש מאסר לתקופה של 40 חודש שהוטל ע"י בית משפט קמא.

אנו קובעים כי מתוך הסכום של 2,900 ש"ח שחולט ע"י בית משפט קמא יחולט סכום של 1,500 ש"ח כמוסכם  בין הצדדים בפני בית משפט קמא והיתרה בסכום של 1,400 ש"ח תוחזר למערער באמצעות בא-כוחו.

עונשי המאסר על תנאי וההתחייבות שהוטלו ע"י בית משפט קמא יעמדו בתוקפם.

<#3#>

ניתן והודע היום ט"ו כסלו תשע"ב, 11/12/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.